מחקר מעמיק של גרג מ-How to Drink, מגלה שכל האינטרנט, כפי הנראה, טועה לגבי המשקה הזה. המקורות מצביעים על היסטוריה שונה ומסקרנת הרבה יותר, המערבת את מולי בראון "שלא ניתנת לטביעה" וברמן אוסטרי שהיה מעורב במחתרת הצרפתית.
סרטון יוטיוב
לסרטון מחקר של גרג שהוא ההשראה לפוסט:
מה יש ב-"Bee's Knees"? (המתכון המקורי)
המתכון הבסיסי והקלאסי של ה-"Bee's Knees" דורש:
כוס: קופ קישוט: לימון מרכיבים: טעם: מתוק-חמוץ משפחת קוקטיילים: קלאסי אלכוהול: ג'יןביז ניז - Bee's Knees
60 מ"ל ג'ין
15 מ"ל מיץ לימון
15 מ"ל סירופ דבש (1:1 מים חמים ודבש)
אופציונלי: חלבון ביצה
ניתן לשדרג את המשקה עם חלבון ביצה וביטרים (bitters), אם כי המתכון המקורי לא דורש זאת. משקה דומה, הנקרא "Gold Rush", מכינים עם וויסקי במקום ג'ין.
כוס: לואובול קישוט: לימון מרכיבים: טעם: מתוק-חמוץ משפחת קוקטיילים: סאוור אלכוהול: ויסקיגולד ראש - Gold Rush
60 מ"ל בורבון
15 מ"ל מיץ לימון
15 מ"ל סירופ דבש (1:1 מים חמים ודבש)
אופציונלי: חלבון ביצה
המיתוס המופרך: לא, הוא לא נועד לכסות ג'ין אמבטיה
ההנחה שהקוקטייל נועד להסתיר את הטעם של "Bathtub Gin" היא כנראה שגויה לחלוטין. המחקר מראה כי ה-"Bee's Knees" היה כמעט ולא מוכר בארה"ב עד 1936. יתר על כן, הראיות המוקדמות ביותר להמצאת המשקה לוקחות אותנו היישר לפריז, בירת הבוהמה של שנות ה-20, שם לא היה קיים יובש (Prohibition).
אז אם לא באמריקה, היכן הוא הומצא ומתי? הממצאים מעידים כי המשקה הומצא בפריז בין 1921 ל-1929.
המתמודדים על תואר הממציא: מולי בראון מול פרנק מאייר
שני אנשים עיקריים טוענים, או זוכים לקרדיט, על המצאת המשקה:
1. מרגרט "מולי" בראון (Molly Brown)
הרקע: מולי בראון, הידועה בכינוי "מולי בראון שלא ניתנת לטביעה" (The Unsinkable Molly Brown), הייתה דמות יוצאת דופן בהיסטוריה האמריקאית. היא נולדה למשפחה של מהגרים אירים עניים במיזורי ב-1867, אך התחתנה עם מהנדס מכרות עני (JJ Brown), שהפך במהרה לעשיר מאוד לאחר שפתר בעיה בלתי אפשרית במכרה ליטל ג'וני. מולי הייתה אשת חברה, פטרונית אמנות, ונלחמה למען זכות הנשים להצביע. היא הפכה למפורסמת בין היתר כנוסעת במחלקה ראשונה בטיטניק ב-1912, כשאיימה על קצין שלא הסכים לחזור לאסוף ניצולים מהמים הקפואים.
הקשר לקוקטייל: ישנם בלוגים וסיפורים הטוענים כי מולי המציאה את המשקה בארה"ב לפני 1929 והביאה אותו לפריז, אם כי אין לכך שום הוכחה. עם זאת, ב-1929 פורסמה כתבה קצרה מפריז אשר זיכתה אותה בהמצאת ה-"Bee's Knees".
2. פרנק מאייר (Frank Meyer)
הרקע: פרנק מאייר היה הברמן הראשי במלון ריץ בפריז (The Paris Ritz), תפקיד בו החזיק מאז 1921. מאייר היה הברמן האישי של גדולי הספרות והאמנות האמריקאית ששהו בפריז בשנות ה-20, כולל ארנסט המינגווי, משפחת פיצג'רלד וקול פורטר. הבר שבו עבד, "הבר הקטן" (The Little Bar), נקרא כיום "בר המינגווי". הקשר לקוקטייל: מאייר עצמו טען שהמציא את המשקה במדריך הקוקטיילים שלו משנת 1936, The Artistry of Mixing Drinks.
פריז 1929
החיבור בין שני המתמודדים מתרחש בריץ בפריז בשנת 1929. מולי בראון שהתה במלון הריץ ב-1929. ומי היה הברמן הראשי שם? פרנק מאייר.
המקורות חושפים כי הראיות המכריעות נמצאות בספר קוקטיילים מוקדם יותר, "Cocktails De Palis", שפורסם גם הוא ב-1929 על ידי גורס גבריאל תנון (בשם העט ריפ). ספר זה הוא האזכור היחיד הנוסף לקוקטייל, וריפ מייחס את המשקה ישירות לפרנק מאייר.
המסקנה הסבירה: הקוקטייל היה להיט פרי יצירתו של מאייר בריץ. כאשר העיתונאי תפס את מולי בראון ושאל אותה מה היא שותה, היא ענתה "Bee's Knees". כיוון שהכתב ככל הנראה מעולם לא שמע על המשקה, הוא פשוט הניח שאישה מפורסמת ועשירה כמו מולי המציאה אותו, וכך נוצר הקרדיט השגוי. למרות שהיא לא המציאה אותו, זהו קרדיט לטעמה הטוב של מולי בראון.
פרנק מאייר: הברמן, הממציא ואיש המחתרת
הסיפור של פרנק מאייר הוא מרתק לא פחות מזה של מולי בראון.
מאייר, שהיה אוסטרי ממוצא יהודי והפך לצרפתי ב-1921, נשאר בריץ גם במהלך הכיבוש הנאצי. כאשר הפיקוד העליון של הלופטוואפה, כולל הרמן גרינג, שהשתמש בריץ כמטה הראשי שלהם, מאייר, מתחת לאפם, סייע למחתרת הצרפתית.
הוא שימש כאיש קשר הן למחתרת הגרמנית והן לצרפתית, הקשיב לשיחות של גרינג בזמן שמזג לו שמפניה, ואסף מידע. הוא אף היה מעורב מאוד בסבירות גבוהה בקשר ואלקירי (Valkyrie plot) לרצח היטלר.
מאיפה הגיע השם "Bee's Knees"? (מקור הסלנג)
שמו של הקוקטייל, "Bee's Knees", מגיע מביטוי סלנג. כדי לגלות אם הביטוי קדם לקוקטייל, נערך מחקר מעמיק בעיתונים ישנים.
- השימוש הראשון: הביטוי נמצא לראשונה ביום חמישי, 5 בספטמבר 1901, בעיתון Fall River Daily Globe, שם הוא הופיע ברשימת מוצרים של רוכל יחד עם "קרס מים", "צדפות" ו"קרסולי צדפות". בשימוש המקורי הזה, המשמעות הייתה ככל הנראה משהו כמו "הלבנה" או "מי אכפת מה".
- התפתחות: הביטוי התגלגל במהרה לשימוש סאטירי, לועג למנות מוזרות שאנשים עשירים וחסרי טעם היו מזמינים במסעדות יוקרה. בסביבות 1920, בדרן וודוויל בשם ג'ו לורי ג'וניור (Joe Luri Jr.) הופיע עם מונולוג בשם "The Bee's Knees".
- המהפך הגדול: הביטוי עבר טרנספורמציה פתאומית. בשנות ה-20, "Bee's Knees" החל להופיע במילוני סלנג של נערות ה-"Flapper" (היפיופות המודרניות). בכל רשימת תרגומי סלנג כזו, הוגדר ה-"Bee's Knees" באופן חד משמעי כ**"הטוב המוחלט"**. ישנה השערה כי כתב כלשהו שחיבר את מילון הסלנג הראשון פירש את הביטוי בטעות כמחמאה, ומאז התפשטה ההגדרה החדשה הזו כאש בשדה קוצים.
כך, המשקה נקרא על שם ביטוי שהיה סלנג מוביל בקרב הצעירים בשנות ה-20, ומייצג את הדבר הטוב ביותר בסביבה.
